ארתרוסקופיה או שטיפת מפרק הלסת: מה ההבדל ואיך מחליטים?

ארתרוסקופיה או שטיפת מפרק הלסת הן שתי אפשרויות טיפול זעיר־פולשניות בהפרעות שמקורן במפרק הלסת. אף ששתי הפעולות נעשות באמצעות החדרת מכשירים דקים אל חלל המפרק, המטרה שלהן ואופן הביצוע שונים. כדי להבין איזו פעולה עשויה להתאים, חשוב להכיר את ההבדלים ביניהן ואת סוגי הבעיות שבגינן שוקלים כל אחת מהן.

מה ההבדל בין שטיפת מפרק הלסת לארתרוסקופיה?

ההבדל המרכזי קשור למה שמבצעים בתוך המפרק. שטיפת מפרק הלסת נועדה לשטוף את חלל המפרק ולסלק ממנו נוזל דלקתי ותוצרים הקשורים לפירוק הסחוס. ארתרוסקופיה, לעומת זאת, מאפשרת למנתח לראות את פנים המפרק באמצעות מצלמה זעירה, ובמקביל לבצע פעולות טיפוליות באמצעות כלי עבודה ייעודיים.

שתי הפעולות נחשבות זעיר־פולשניות, אך הן אינן זהות ואינן מיועדות בהכרח לאותם מצבים.

מהי שטיפת מפרק הלסת (ארתרוצנטזיס)?

שטיפת מפרק הלסת נקראת גם ארתרוצנטזיס. במהלך הפעולה מוחדרת מחט דקה אחת או שתיים לחלל המפרק. דרך המחטים מזרימים מים פיזיולוגיים, שמטרתם לסלק נוזל דלקתי ותוצרים הקשורים לפירוק סחוס ועצם. בסיום הפעולה ניתן להחדיר לחלל המפרק חומר נוגד דלקת ו/או חומר סיכה.

הפעולה מיועדת בעיקר למצבים של דלקת במפרק הלסת, לרבות אוסטאוארתריטיס – מחלה ניוונית שבה מתרחשת שחיקה של הסחוס במפרק. היא נשקלת גם במחלות מפרק דלקתיות, ראומטיות ומטבוליות.

מהי ארתרוסקופיה של מפרק הלסת?

ארתרוסקופיה היא פעולה שמאפשרת למנתח להתבונן ישירות בתוך חלל המפרק. לשם כך מוחדר ארתרוסקופ – צינור דק שבתוכו מערכת אופטית ומצלמה זעירה, המעבירה תמונה של פנים המפרק למסך. לצד המכשיר האופטי מוחדרת קנולת עבודה, שדרכה ניתן להכניס את כלי הטיפול.

במהלך הפעולה ניתן לבצע פעולות שונות בהתאם לבעיה. לדוגמה, במקרים של נעילת מפרק ניתן להזיז את הדיסק הסחוסי למנח שמאפשר תנועה של ראש המפרק. כמו כן, ניתן למתוח רצועות שהתרופפו ולבצע פעולות נוספות בתוך חלל המפרק.

ארתרוסקופיה משמשת לטיפול במצבים כגון נעילת מפרק הלסת וסינוביאל כונדרומטוזיס – מצב שבו נוצרים גופיפים בתוך חלל המפרק – וגם במצבים מפרקיים נוספים, בהתאם לאבחנה.

באילו מצבים שוקלים כל אחת מהפעולות?

סוג ההפרעה קובע אם נדרש טיפול כירורגי במפרק הלסת, ואיזה. לא כל כאב בלסת נובע מאותה בעיה, ולא כל הפרעה במפרק הלסת מחייבת פעולה כירורגית.

שטיפת מפרק הלסת: נשקלת בעיקר כאשר קיימת דלקת במפרק או מחלה ניוונית דלקתית. מטרת הפעולה היא לנקות את חלל המפרק מתוצרי הדלקת והפירוק, ובכך לסייע בהפחתת הכאב ובשיפור תנועת המפרק.

ארתרוסקופיה: נשקלת, בין היתר, במקרים של נעילת מפרק הלסת, כאשר הדיסק הסחוסי נמצא במנח שמגביל את תנועת המפרק ואת פתיחת הפה.

במקרים של מחלה ניוונית במפרק, מתחילים בטיפול שמרני. כאשר אין תגובה מספקת לטיפול והתסמינים מחמירים, ניתן לשקול טיפול כירורגי במפרק הלסת, ובמצבים אלה הגישה הארתרוסקופית היא קו הטיפול הראשון.

איך מתבצעת כל פעולה ומהי ההרדמה?

בשטיפה, המחטים משמשות להזרמת הנוזל ולניקוזו. בארתרוסקופיה, המכשיר האופטי מאפשר לראות את פנים המפרק, וכלי העבודה מאפשרים לבצע את הפעולות הנדרשות בהתאם לממצאים.

מה צפוי לאחר הפעולה?

לאחר שטיפת מפרק הלסת, ההקלה בכאב ובתהליך הדלקתי נראית לרוב בתוך כשבוע. בחלק מהמקרים מוחדרת תרופה נוגדת דלקת לאחר השטיפה, ובהמשך מומלץ לשלב גם טיפולים שמרניים כדי למנוע את חזרת ההפרעה.

לאחר ארתרוסקופיה, בדרך כלל אין צורך באשפוז, ויש שיפור מיידי בתפקוד המפרק, ובמקרים של נעילה – שיפור בפתיחת הפה. בשבועות שלאחר הפעולה יש לבצע תרגילים עצמאיים כדי לשמר את טווח הפתיחה שהושג.

איך מחליטים איזו פעולה מתאימה?

הבחירה בין ארתרוסקופיה או שטיפת מפרק הלסת מתחילה בזיהוי מקור ההפרעה: האם היא במפרק עצמו, ומהו סוג הבעיה – דלקת ושינויים ניווניים, נעילה מכנית או הפרעה אחרת בתוך המפרק.

אבחון מדויק של ההפרעה והגורמים לה מאפשר לבחור את דרך הטיפול. במקרים רבים מתחילים בטיפול שמרני, ורק אם אין הקלה מספקת או אם קיימת פגיעה משמעותית במפרק שוקלים פעולה זעיר־פולשנית.

לכן, טיפול כירורגי במפרק הלסת אינו בחירה אוטומטית בין שתי פעולות דומות. מדובר בשתי גישות שונות, והבחירה ביניהן נעשית בהתאם לממצאי הבדיקה ולמאפייני ההפרעה.

לסיכום

שטיפת מפרק הלסת וארתרוסקופיה הן שתי פעולות זעיר־פולשניות, אך הן נבדלות במטרה ובאופן הביצוע. שטיפה נועדה בעיקר לסלק תוצרים דלקתיים מתוך חלל המפרק, ואילו ארתרוסקופיה מאפשרת לראות את פנים המפרק ולבצע בו פעולות טיפוליות. ההחלטה על הטיפול המתאים מתקבלת לאחר אבחון של סוג ההפרעה והערכת מצב המפרק.

על הכותבת

ד״ר קידר זר רב

מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות, בעלת התמחות על קלינית ומחקרית בניתוחי מפרק הלסת (TMJ).

לעמוד האודות