ארתרוסקופיה של מפרק הלסת – למי היא מתאימה ואיך מתבצעת?

ארתרוסקופיה של מפרק הלסת היא אפשרות טיפולית זעיר־פולשנית במצבים שבהם הבעיה נמצאת בתוך המפרק עצמו. היא מאפשרת לראות את חלל המפרק ולטפל במבנים שבתוכו דרך העור באזור שלפני האוזן, בלי ניתוח פתוח.

מהי ארתרוסקופיה של מפרק הלסת?

זוהי פעולה כירורגית זעיר־פולשנית שמאפשרת להתבונן בחלל המפרק ולטפל בבעיות שמקורן בו. במהלך הפעולה מוחדר ארתרוסקופ – צינור דק הכולל תאורה ומצלמה זעירה – והתמונה מועברת למסך שמול המנתח. כך ניתן לראות את המבנים שבתוך המפרק ולבצע פעולות טיפוליות באמצעות מכשירים ייעודיים.

המונח ארתרוסקופיה מורכב משתי מילים ביוונית: ארתרוס, שפירושה מפרק, וסקופיה, שפירושה התבוננות. בתחום כירורגיית הפה והלסת, ארתרוסקופיה פה ולסת מאפשרת גישה אל תוך מפרק הלסת בלי ניתוח פתוח: הכניסה נעשית דרך העור, באזור שלפני האוזן, ובסמוך לארתרוסקופ מוחדרת בדרך כלל קנולה נוספת, שדרכה מעבירים את כלי העבודה.

באילו מצבים שוקלים ארתרוסקופיה של מפרק הלסת?

ההתאמה לפעולה תלויה בסוג ההפרעה ובממצאי הבדיקה. ניתן להשתמש בארתרוסקופיה במגוון בעיות שמקורן במפרק עצמו, ובהן נעילת מפרק הלסת, שינויים ניווניים במפרק וסינוביאל כונדרומטוזיס – מצב שבו נוצרים גופיפים בתוך חלל המפרק.

אחד המצבים המרכזיים שבהם שוקלים ארתרוסקופיה הוא נעילה של מפרק הלסת. במצב זה הדיסק הסחוסי, שנמצא בין חלקי המפרק, נתקע בעמדה שאינה מאפשרת לראש המפרק לנוע במסלול הרגיל שלו, ולכן פתיחת הפה נעצרת. התוצאה יכולה להיות הגבלה משמעותית, ולעיתים פתאומית, בפתיחת הפה. הנעילה עשויה להופיע גם ללא תלונות קודמות, אך אצל חלק מהמטופלים קדמו לה קליקים או אירועים של נעילה זמנית.

בנעילת מפרק הלסת מתחילים באמצעים שמרניים, הכוללים סד סגרי, טיפול תרופתי והעדפה של מזון רך. טיפול זה עשוי להועיל לכשליש מהמטופלים, ואילו האחרים עשויים להזדקק להתערבות ארתרוסקופית. במקרים שבהם טיפול שמרני אינו מצליח לשפר את הפתיחה או להפחית את הכאב, ניתן לשקול ניתוח ארתרוסקופיה. סיכויי ההצלחה גבוהים מאוד כאשר הפעולה נעשית בחודשים הראשונים לאחר הופעת הנעילה, וברוב המקרים היא מובילה לפתיחת פה מלאה.

נעשה שימוש בטכניקות ארתרוסקופיות גם במצבים של אוסטאוארתריטיס במפרק הלסת, כלומר מחלה ניוונית הכוללת שחיקה ואובדן של הסחוס המרפד את פנים המפרק. היא עשויה להתבטא בהגבלה בפתיחת הפה, ברגישות באזור המפרק והאוזן באותו צד, ברעשי שחיקה או בשינויים במנשך. עוצמת התסמינים עשויה להשתנות לאורך הזמן. כאשר התסמינים מחמירים ואינם מגיבים לטיפול שמרני, ניתן לשקול טיפול ניתוחי, כשהגישה הארתרוסקופית היא קו הטיפול הניתוחי הראשון במצב זה.

מצב נוסף שבו נעשה שימוש בארתרוסקופיה הוא סינוביאל כונדרומטוזיס. במצב זה הרקמה המצפה חלק מפנים המפרק מייצרת גופיפים שמשתחררים לחלל המפרק. עם הזמן הם עשויים להסתייד ולהפוך לסחוסיים או גרמיים. הטיפול כולל הוצאה של הגופיפים וסילוק הרקמה הסינוביאלית הפגועה.

מה בודקים לפני שמחליטים על הטיפול?

באבחון נעילת מפרק הלסת נכללים שיחה עם המטופל, בדיקה קלינית ועיון בהדמיות כגון CT או MRI.

הפרעות במערכת הלעיסה עשויות להיות ממקור שרירי או ממקור מפרקי. ארתרוסקופיה מיועדת לבעיות שמקורן במפרק עצמו, והבחירה בהליך נעשית לאחר הערכת ההפרעה והממצאים.

איך מתבצעת ארתרוסקופיה בלסת?

במהלך ארתרוסקופיה בלסת מוחדרים למפרק שני צינורות דקים, המכונים קנולות. האחד מכיל את הארתרוסקופ, שמאפשר לראות את פנים המפרק על גבי מסך; השני משמש כפתח להעברת כלי העבודה הכירורגיים.

בהתאם לבעיה שאובחנה, ניתן לבצע דרך קנולת העבודה פעולות שונות:

• במקרים של נעילה, מזיזים את הדיסק הסחוסי בחזרה לעמדה שמאפשרת לראש המפרק לנוע ולגלוש.
• מוציאים גופיפים מחלל המפרק ומסלקים רקמה סינוביאלית פגועה.
• מותחים רצועות שהתרופפו ואינן מחזיקות היטב את מבני המפרק.

איזו הרדמה נדרשת וכמה זמן נמשכת הפעולה?

הפעולה מתבצעת תחת טשטוש עמוק או הרדמה כללית, ומשכה כ־30 עד 45 דקות.

מה צפוי לאחר ניתוח ארתרוסקופיה?

בדרך כלל אין צורך באשפוז לאחר ארתרוסקופיה. לאחר הפעולה יש בדרך כלל שיפור מיידי בתפקוד המפרק, ובמקרה של נעילה – שיפור בפתיחת הפה כבר לאחר הפעולה.

לאחר הטיפול בנעילת מפרק הלסת, השלב הבא הוא שמירה על טווח הפתיחה שהושג. בשבועות שלאחר הפעולה מבצעים תרגילים באופן עצמאי, כדי לשמר את טווח התנועה. לכן, ניתוח ארתרוסקופיה אינו מסתיים בפעולה עצמה; גם התרגול העצמי בתקופה שלאחריה הוא חלק מהתהליך.

מהם היתרונות והמגבלות של הגישה הארתרוסקופית?

היתרון המרכזי של ארתרוסקופיה הוא האפשרות לראות ולטפל בתוך המפרק באמצעות גישה זעיר־פולשנית. בהשוואה לניתוח פתוח, היתרונות הם היעדר צלקות ניתוחיות, פחות סיכונים ניתוחיים והתאוששות מהירה יותר.

עם זאת, לא כל בעיה באזור הלסת מתאימה לארתרוסקופיה. ההליך מיועד להפרעות שמקורן במפרק עצמו, והבחירה בו תלויה באבחנה. לכן, לפני שמחליטים אם ארתרוסקופיה פה ולסת היא אפשרות מתאימה, חשוב להבחין בין הפרעה שמקורה במפרק לבין הפרעה שמקורה בשרירי הלעיסה, למשל כשמבררים מה הסיבה לכאב בלסת.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

אם מופיעה הגבלה פתאומית בפתיחת הפה, עם כאב במפרק או בלעדיו, כדאי לפנות לבדיקה. בדיקה קלינית ועיון בהדמיות עשויים לסייע להעריך אם מדובר בהפרעה שמקורה במפרק הלסת.

לסיכום

ארתרוסקופיה היא פעולה זעיר־פולשנית המאפשרת לאבחן ולטפל בהפרעות שונות בתוך מפרק הלסת. היא נשקלת, בין היתר, במקרים של נעילת מפרק שאינה משתפרת בטיפול שמרני, וכן במצבים מפרקיים נוספים. הפעולה נעשית באמצעות מצלמה זעירה וכלי עבודה המוחדרים דרך העור באזור שלפני האוזן, לרוב ללא צורך באשפוז. לאחריה, במקרים של נעילה, יש חשיבות לתרגול עצמי בשבועות הבאים כדי לשמר את טווח הפתיחה.

על הכותבת

ד״ר קידר זר רב

מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות, בעלת התמחות על קלינית ומחקרית בניתוחי מפרק הלסת (TMJ).

לעמוד האודות