נגע בפה שלא עובר: מתי לבדוק ואיך נעשית ביופסיה?

נגעים בפה הם ממצאים נפוצים יחסית, וברוב המקרים אינם מסוכנים, אבל הם דורשים אבחון מקצועי מוקדם. חלקם מתפתחים בלי כאב או סימנים ברורים, ולכן בדיקה אצל מומחה לכירורגיית פה ולסת מאפשרת לזהות אותם בזמן, למנוע נזק לרקמות ולעיתים גם להימנע מטיפול מורכב יותר.

מהו נגע בפה?

טווח הנגעים בחלל הפה רחב: פצעים, גירויים, ציסטות וגידולים שפירים, ובחלק קטן מהמקרים גם נגעים טרום־ממאירים או ממאירים, שמחייבים אבחון מהיר וטיפול מדויק. הם יכולים להופיע מסיבות שונות, מדלקות בשורש השן, דרך חסימות בבלוטות הרוק ועד שינויים ברקמות הרירית של הפה, ובכל אחת מהרקמות הרכות: השפה התחתונה, הלחי ורצפת הפה.

לעיתים נגע בפה מתגלה במקרה, בצילום שיניים או בבדיקה שגרתית. במקרים אחרים המטופל מבחין בעצמו בגוש קטן, בשינוי בצבע הרקמה, בנפיחות או בפצע שאינו מחלים.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

אל תתעלמו משינוי שמופיע בחלל הפה. יש לפנות לבדיקה מיד כאשר מופיעים:

• גוש שלא נעלם בתוך שבועיים.
• שינוי בצבע הרקמות, למשל נגע לבן בפה.
• פצע שלא נרפא.
• כאב חדש.
• נפיחות לא מוסברת.
• דימום.
• שינוי בגוון החניכיים, או נימול ושינוי בתחושה באזור השפתיים והסנטר.

אילו סוגים של נגעים בפה יש?

• ציסטה דנטלית: מתפתחת בעקבות דלקת בשורש השן. על כך במדריך על ציסטה בשן.
• ציסטה של שן כלואה: מתפתחת סביב שיניים שלא בקעו. על כך במדריך על ציסטה בלסת.
• מוקוצלה: שק נוזלי קטן שמתפתח בבלוטות הרוק הקטנות. על כך במדריך על ציסטה רירית בשפה.
• רנולה: ציסטה בבלוטת הרוק התת־לשונית.
• פיברומה: נגע שפיר שנוצר בדרך כלל מחיכוך כרוני.
• לוקופלקיה ואריתרופלקיה: נגעים ברירית שמחייבים בירור, מחשש לטרום־ממאירות.

הרשימה אינה מלאה, ולכן כל גוש, שינוי צבע (כמו נגע לבן בפה) או פצע שאינו חולף מחייבים הערכה אצל מומחה לכירורגיית פה ולסת.

איך מאבחנים נגעים בפה?

אבחון מדויק הוא שלב קריטי בתכנון הטיפול. במקרים רבים הנגעים אינם גורמים לכאב, ולכן מתגלים בבדיקה שגרתית או בצילום רנטגן. תהליך האבחון כולל בדרך כלל:

• בדיקה קלינית של חלל הפה והלסתות.
• צילום רנטגן דנטלי.
• בדיקת CBCT, להערכת גודל הנגע והקשר שלו לעצבים או לשיניים סמוכות.
• ביופסיה, כשיש חשד לנגע פתולוגי.
• הערכה של מומחה לכירורגיית פה ולסת, להתאמת תוכנית הטיפול.

מהי ביופסיה ולמה עושים אותה?

בביופסיה כורתים את הנגע, כולו או חלקו, בהתאם למיקומו ולגודלו, ושולחים את הדגימה למעבדה פתולוגית לבדיקה מיקרוסקופית. הבדיקה חיונית משלוש סיבות:

• שלילת ממאירות, או זיהוי מוקדם של שינויים טרום־ממאירים.
• זיהוי הסוג המדויק של הנגע, שמשפיע על אופן הטיפול.
• הערכת הסיכון להישנות, במיוחד בנגעים שנוטים לחזור.

ההליך נחשב בטוח וקצר יחסית, ומבוצע לרוב במרפאה או במסגרת כירורגית אמבולטורית.

תוך כמה זמן מתקבלת תשובת הביופסיה?

ברוב המקרים התשובה מתקבלת תוך כשבועיים. לעיתים זה לוקח יותר, כשנדרשות צביעות מיוחדות או חוות דעת נוספת.

איך מטפלים בנגע בפה?

שיטת הטיפול נקבעת רק אחרי אבחון פרטני ומעמיק של הנגע:

• במקרים קלים יחסית: טיפול תרופתי בנגע או בגורם שעורר אותו, משחות וקרמים מקומיים להפחתת הכאב ולצמצום הנגע, טיפול בסטרואידים (בהזרקה, מקומי או סיסטמי) להפחתת הדלקת, ושטיפות פה בחומרים מחטאים.
• טיפול שמרני: בנגע קטן או ללא תסמינים משמעותיים אפשר לעיתים להסתפק במעקב תקופתי בצילומים, בטיפול שורש כשהמקור בשן, או בטיפול תרופתי כשיש זיהום.
• במקרים קשים יותר: הסרת נגע בפה בניתוח, בידי כירורג פה ולסת. האפשרויות הן כריתה מלאה, או ניקוז להקטנת הנגע ואחר כך כריתה, עם שליחת הרקמה לבדיקה פתולוגית ושיקום עצם במידת הצורך. ההסרה נעשית בדרך כלל בהרדמה מקומית.

מה קורה אם לא מטפלים?

ציסטות ונגעים יכולים להמשיך לגדול בלי לגרום לכאב, ולאורך זמן לפגוע בעצם הלסת, להזיז שיניים או לגרום לזיהומים חוזרים. במקרים נדירים מתרחש שינוי פתולוגי משמעותי. לכן חשוב לבדוק כל ממצא חשוד.

מה כולל המעקב אחרי הסרת נגע?

• בדיקות תקופתיות אצל כירורג פה ולסת.
• צילומי רנטגן לבדיקת ריפוי העצם.
• מעקב אחר חזרה אפשרית של הנגע.

על הכותבת

ד״ר קידר זר רב

מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות, בעלת התמחות על קלינית ומחקרית בניתוחי מפרק הלסת (TMJ).

לעמוד האודות