דלקת במפרק הלסת (שחיקת סחוס): תסמינים ומתי עוברים לשטיפה

דלקת במפרק הלסת היא מצב שבו תהליך דלקתי פוגע בסחוס שמרפד את המפרק, ולכן היא מכונה לעיתים קרובות שחיקת סחוס. התהליך עשוי להתבטא בכאב, בקושי לפתוח את הפה וברעשים בזמן תנועת הלסת. הטיפול מתחיל באמצעים שמרניים, וכאשר אלה אינם מספיקים, שוקלים פעולה זעיר־פולשנית.

מהי דלקת במפרק הלסת?

מפרק הלסת הוא המקום שבו עצם הלסת התחתונה נפגשת עם עצם בסיס הגולגולת. משטחי העצם מרופדים בסחוס, רקמה חלקה וגמישה שמאפשרת תנועה קלה ביניהם, ובין המשטחים נמצא גם דיסק סחוסי שמפחית את החיכוך.

אוסטאוארתריטיס של מפרק הלסת הוא מצב שבו תהליכים דלקתיים פוגעים בשכבת הסחוס. בשלבים הראשונים מצטבר נוזל בחלל המפרק. ככל שהתהליך נמשך, מתרחשת ספיגה של הסחוס, ובמקרים מתקדמים גם של עצמות המפרק עצמן.

כאשר הסחוס נשחק, שתי העצמות של המפרק באות במגע ישיר והחיכוך ביניהן עולה. החיכוך מחמיר את השחיקה וגורם לכאב, לרעשים ולהגבלה בתנועה, ולאורך זמן, בגלל התנועה הלקויה של המפרק, מתפתחת גם חולשה של שרירי הלעיסה.

מה עלול לגרום לשחיקת סחוס בלסת?

לעיתים אין גורם ידוע להפרעה. בין הגורמים האפשריים:

• חבלה במפרק: חבלה חריפה לאזור הפנים והמפרק.
• עומס מתמשך על המפרק: הידוק לסתות ושחיקת שיניים כרוניים, או לעיסת מסטיקים מרובה.
• טיפולים ממושכים: טיפול דנטלי ממושך או אינטובציה להרדמה כללית.
• שינויים קיצוניים במנשך: שינוי משמעותי באופן שבו השיניים העליונות והתחתונות נפגשות.
• גיל: לעיתים קרובות התופעה היא חלק מתהליך הניוון הטבעי של המפרק עם השנים.
• מחלות מערכתיות: למשל דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארתריטיס) או גאוט.

מהם התסמינים של דלקת במפרק הלסת?

אוסטאוארתריטיס של מפרק הלסת מתבטאת לרוב באחד או יותר מהסימנים הבאים, ועוצמתם עולה ויורדת עם הזמן:

• כאב ורגישות: באזור מפרק הלסת, ולעיתים גם באזור האוזן באותו צד.
• הגבלה בפתיחת הפה: קושי לפתוח את הפה במידה הרגילה.
• רעשים בזמן תנועה: קולות חיכוך או שחיקה בזמן פתיחה וסגירה של הפה.
• שינויים במנשך: שינוי באופן שבו השיניים העליונות והתחתונות נפגשות.

איך מאבחנים את הבעיה?

האבחון כולל בירור של היסטוריית התלונה, בדיקה קלינית של המפרק ותנועת הלסת, ועיון בבדיקות הדמיה כמו CT או MRI.

לעיתים קשה להגיע לאבחנה, משום שמצבי כאב אחרים עשויים לחקות את התסמינים. האבחנה המבדלת כוללת כאב שמקורו בשרירי הלעיסה (כאב מיופציאלי) וכאב עצבי. לכן אי אפשר לקבוע שיש שחיקת סחוס בלסת על סמך כאב בלסת או רעשים בלבד.

מהו הטיפול הראשוני בדלקת במפרק הלסת?

קו הטיפול הראשון הוא שמרני. מטופלים שאובחנו צריכים להקפיד עליו לאורך זמן, כדי לשמור על המפרק ולמנוע התדרדרות. האפשרויות כוללות:

• טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דלקת, בעת הצורך.
• סד סגרי: סד לשיניים שתומך במנשך.
• פיזיותרפיה: טיפול מודרך למפרקי הלסת ולשרירי הלעיסה, לצד תרגול עצמי יומיומי.
• שינוי הרגלים: הימנעות ממאכלים קשים, מלעיסת מסטיקים ומפתיחת פה מקסימלית, ואימוץ הרגלי לעיסה ופיהוק חדשים.

מתי עוברים לשטיפת מפרק הלסת?

כאשר הכאב משמעותי, או כאשר התלונה ממושכת ואינה מגיבה מספיק לטיפול השמרני, ממליצים על טיפול זעיר־פולשני: שטיפת מפרק הלסת. גם אירוע חריף של דלקת במפרק עשוי להיות סיבה לשטיפה.

בשטיפה, המכונה גם ארתרוצנטזיס, מחדירים מחט אחת או שתיים לחלל המפרק ומזרימים דרכן מים פיזיולוגיים, כדי לסלק את הנוזל הדלקתי. בסוף הפעולה מזריקים למפרק תרופה, למשל סטרואיד או חומצה היאלורונית, בהתאם לאבחנה.

הפעולה נמשכת מספר דקות ונעשית בהרדמה מקומית או תחת טשטוש קל. כשהיא נעשית מהסיבה הנכונה, היא עוזרת להפחית את הכאב ואת הרעשים במפרק ולהגדיל את טווח פתיחת הפה.

כאשר המחלה אינה מגיבה לטיפולים השמרניים והתסמינים מחמירים, יש צורך בטיפול ניתוחי, וקו הטיפול הראשון בשלב זה הוא ארתרוסקופיה.

האם שטיפת המפרק מחליפה את הטיפול השמרני?

לא. גם אחרי שטיפה מומלץ להמשיך בטיפולים השמרניים, כדי למנוע את חזרת ההפרעה ואת הנזק שהיא גורמת. שטיפה אינה נדרשת בכל מקרה של שחיקת סחוס בלסת: ההחלטה תלויה בעוצמת התסמינים, במשך התלונה ובתגובה לטיפולים שנוסו.

על הכותבת

ד״ר קידר זר רב

מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות, בעלת התמחות על קלינית ומחקרית בניתוחי מפרק הלסת (TMJ).

לעמוד האודות