דחיית שתל: למה היא מתרחשת ואיך ניתן להפחית את הסיכון?

השתלת שיניים היא אחת השיטות היעילות והבטוחות לשיקום הפה, ושיעור ההצלחה שלה עומד כיום על כ־95%. עם זאת, במקרים מסוימים השתל אינו נקלט כראוי, וזה מוביל לאובדן השתל ולצורך בטיפול נוסף. הכרת הגורמים לדחיית שתל מאפשרת להפחית את הסיכון מראש.

מהי דחיית שתל?

דחיית שתל דנטלי היא מצב שבו השתל אינו נקלט כראוי בעצם הלסת, או שנוצרים סיבוכים שמפריעים לתהליך הריפוי. המצב עלול להוביל לכישלון השיקום הדנטלי.

למרות השם, בדרך כלל לא מדובר בדחייה חיסונית כמו בהשתלת איברים, אלא בחוסר קליטה של השתל בעצם או בהתפתחות דלקת סביבו. קליטת השתל בעצם נקראת אוסאואינטגרציה: השתל מתמזג עם עצם הלסת.

מהם סוגי הכשל של שתל דנטלי?

• כשל ראשוני: מתרחש בסמוך להשתלה, כאשר השתל אינו מתמזג עם עצם הלסת. הסיבות האפשריות הן חוסר יציבות ראשונית של השתל, איכות עצם לקויה או לחץ מכני מוגזם על השתל בזמן ההחלמה.
• כשל מאוחר: מתרחש אחרי חודשים או שנים, בגלל זיהום סביב השתל (פרי־אימפלנטיטיס), עומס יתר על השתל או מחלות חניכיים שאינן מטופלות כראוי. כשל מאוחר עשוי להוביל לאובדן השתל ולצורך בטיפול חוזר.

מהם הגורמים לדחיית שתל?

דחיית שתל דנטלי יכולה לנבוע מכמה גורמים, ושילוב של כמה מהם מגדיל את הסיכון. לכן חשוב להכיר אותם ולהיערך בהתאם.

איכות עצם לא מספקת

הצלחת השתל תלויה בצפיפות ובחוזק של עצם הלסת. כשאין מספיק נפח או צפיפות עצם, השתל עלול להיות לא יציב. כשיש מחסור בעצם ולא מבצעים השתלת עצם מקדימה במקרים שבהם היא נדרשת, הסיכון לכשל ראשוני עולה.

מצב בריאותי ותרופות

מחלות כרוניות כמו סוכרת לא מאוזנת, אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס פוגעות ביכולת הריפוי ובקליטת השתל. גם תרופות מסוימות, כמו פרוליה (Denosumab) וביספוספונטים, עלולות לעכב בניית עצם ולהעלות את הסיכון לכשל. פירוט נוסף במדריך על השתלת שיניים עם מחלות רקע.

זיהום סביב השתל

פרי־אימפלנטיטיס היא דלקת סביב השתל, שנגרמת מהצטברות חיידקים על החניכיים ועל העצם התומכת. היגיינת פה לקויה, עישון וטיפול לא מקצועי בהשתלה עלולים להוביל לזיהום כזה, שפוגע ביציבות השתל ועלול לגרום לכישלונו לאורך זמן.

איכות השתל וההליך הכירורגי

שתלים לא איכותיים או תכנון כירורגי לקוי עלולים ליצור חלוקה לא תקינה של העומסים על השתל, וכך לגרום לכשלים מכניים ולדלקות.

הרגלים ותזונה

עישון, שחיקת שיניים (ברוקסיזם) והימנעות מביקורות דנטליות עלולים לפגוע ביציבות השתל ולשחוק את הרקמות התומכות. גם התזונה משפיעה: סידן, ויטמין D וחלבונים חשובים לבניית העצם ולריפוי, ותזונה לקויה עלולה לעכב את קליטת השתל.

מהם הסימנים של שתל שלא נקלט?

סימנים אפשריים הם תזוזה של השתל, כאב שאינו חולף או מתגבר אחרי שכבר היה שיפור, נפיחות, אודם, דימום בצחצוח, הפרשה, טעם או ריח רע מהפה, נסיגת חניכיים וקושי בלעיסה.

לעיתים התזוזה נובעת דווקא מהכתר או מהבורג שמחבר אותו, ולא מהשתל עצמו, ולכן צריך בדיקה וצילום כדי לקבוע מה מקור הבעיה. כאב מתגבר, נפיחות, מוגלה, חום או תזוזה של השתל מחייבים פנייה לבדיקה בהקדם.

מה עושים עם שתל שלא נקלט?

תחילה בודקים אם הבעיה היא בשתל עצמו, ברקמות שסביבו או בחלק השיקומי שמורכב עליו. כשהשתל עדיין יציב והבעיה היא דלקת מוקדמת סביבו, לעיתים אפשר לטפל בה בניקוי מקצועי, בשיפור היגיינת הפה ובטיפול נוסף לפי חומרת המצב.

אם השתל לא התחבר לעצם והוא נייד, בדרך כלל מוציאים אותו, מנקים את האזור ומטפלים בזיהום או במחסור בעצם, אם יש. אחרי תקופת החלמה אפשר במקרים מתאימים לשקול השתלה חוזרת, לעיתים בשילוב השתלת עצם, או לבחור פתרון שיקומי אחר.

איך משפרים את סיכויי ההצלחה של ההשתלה?

• אבחון ותכנון מדויק: הדמיות תלת־ממד (CT או CBCT) מראות את מצב עצם הלסת, את מיקום המפרקים ואת הרקמות הרכות. כך קובעים את מיקום השתל המדויק, בוחרים את סוג השתל ומתאימים פתרונות משלימים כשצריך.
• שיקום עצם לפני ההשתלה: כשנפח העצם אינו מספיק, אפשר לבצע השתלת עצם או הרמת סינוס לפני ההשתלה, כדי לספק לשתל בסיס יציב.
• היגיינת פה קפדנית: צחצוח נכון, חוט דנטלי ומי פה מותאמים מונעים הצטברות חיידקים סביב השתל. ביקורות סדירות מאפשרות לזהות בעיות בשלב מוקדם.
• התאמה אישית: ההשתלה מותאמת למצב הרפואי, לצרכים האסתטיים ולהרגלים של כל מטופל, בשיתוף בין כירורג פה ולסת, מומחה לשיקום הפה ורופא השיניים המטפל.
• הפסקת הרגלים מזיקים: עישון פוגע בזרימת הדם לחניכיים ומאט את ריפוי העצם, ולכן מומלץ להפסיק לעשן לפחות כמה שבועות לפני ההשתלה ואחריה. סד לילה יכול למנוע שחיקת שיניים, שמפעילה לחץ מוגזם על השתל ועלולה לגרום לכשל מוקדם.

על שלבי ההשתלה עצמה, מההחדרה ועד השיקום, אפשר לקרוא במדריך על תהליך השתלת שיניים.

על הכותבת

ד״ר קידר זר רב

מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות, בעלת התמחות על קלינית ומחקרית בניתוחי מפרק הלסת (TMJ).

לעמוד האודות